החלטה בתיק מ"ת 31327-11-12 - פסקדין

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות של תקיפת בת זוג וקטין , עבירות לפי סעיף 379 יחד עם סעיפים 382(ב)(1) ו-(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"), איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק ומעשה סדום עבירה לפי סעיף 347(ב) יחד עם סעיף 345(א)(1) לחוק.
2. על-פי המתואר בכתב האישום, וכמפורט בהחלטתי מיום 10.12.12 נהג המשיב להכות את אשתו (להלן: " המתלוננת"), להשפילה ולקללה ובנוסף היכה במספר מועדים את שני ילדיו הקטינים.
3. באישום השני יוחס למשיב ביצוע של מספר מעשי סדום במתלוננת. לפי הנטען, החדיר המשיב את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת ללא הסכמתה למרות בכיה ותחנוניה שיחדל מכך.
4. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
5. ביום 10.12.12 קבעתי כי " מכל האמור לעיל עולה כי קיימות ראיות לכאורה, אף ראשית הודיה של המשיב בביצוע המעשים המיוחסים לו. באשר לטענה כי המשיב היכה את ילדיהם של הצדדים, מלבד הודעתה של המתלוננת לא קיימות ראיות לכך וצפייה בדיסק העימות מעלה כי בתם הקטינה של הצדדים מתרפקת על המשיב במהלך העימות, כך שככל שהדבר נוגע לשימוש באלימות כלפי הקטינים סבורני כי קיימת חולשה בראיות." משכך, הוריתי על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.
6. שירות המבחן הדגיש כי בעבר ניהל המשיב קשר זוגי בעייתי אשר בגינו הואשם בעבירות אלימות כלפי בת זוגו. בהמשך צוין כי לטענת המשיב הוא שהה במעצר בית תקופה של כשמונה חודשים בטרם זוכה מן האישומים.
7.  ביחס לקשר הנוכחי נאמר כי מדובר בקשר המלווה במתיחות רבה נוכח קונפליקטים ואי-הסכמות בעיקר על רקע הטיפול בילדיהם של בני הזוג מנישואיהם הקודמים.
8. קצינת המבחן התרשמה כי המשיב מתמקד בצרכיו ונמנע מלהתייחס לאלמנטים פוגעניים ותוקפניים בהתנהלותו. להערכתה דפוסי חשיבה אלו מצביעים על סיכון להישנות התנהגות אלימה.
9. באשר להורי המשיב אשר הוצעו כמפקחים, בחר שירות המבחן שלא להמליץ על שחרורו של המשיב למעצר בית בפיקוחם בשל חששו כי אין ביכולתם להוות גורם ממתן ומציב גבולות למשיב.
10. בדיון ביום 3.2.13 הפנתה ב"כ המשיב לכך שהמתלוננת מגיע לבקר את המשיב באופן קבוע ואף מפקידה בעבורו כספים בקנטינה. עוד הדגישה את זיכויו של המשיב מן העבירות שיוחסו לו בעבר ואת העובדה שהקפיד על תנאי מעצר הבית בו שהה בפיקוחה של אמו.
11.  לאור נתונים אלה הוריתי על קבלת תסקיר משלים (להלן: " התסקיר המשלים") אשר יבחן חלופות נוספות.
12. בתסקיר המשלים שלל שירות המבחן את שלושת אחי המשיב אשר הוצעו כמפקחים בטענה כי אין הם מבינים את מלאכת הפיקוח ואין ביכולתם להתמודד עם מורכבות מצבו של המשיב ורמת הסיכון הנשקפת ממנו.
13. בדיון שהתקיים ביום 25.2.13 חזרה ב"כ המשיב על טענותיה ביחס לקביעת המסוכנות בשל אירועי העבר מהם זוכה המשיב. בהמשך עמדה על החשש ממסוכנותו הספציפית של המשיב כלפי המתלוננת והטעימה כי ביקוריה של המתלוננת מעידים כאלף עדים שאין היא חוששת כלל מהמשיב.
14. לבסוף הדגישה כי החלופה בבית האם מרוחקת ממקום מגוריה של המתלוננת והפנתה לפסיקותיו של בית המשפט העליון בהן שוחררו משיבים לחלופות מעצר חרף תסקיר שלילי בעניינם.
15. ב"כ המבקשת עמד על האמור בתסקירים ביחס למשיב ולמפקחים המוצעים וציין שלשיטתו אין לשחרר את המשיב לחלופה שכן אין הוא ראוי לאמון על אחת כמה וכמה במקרה בו המפקחים המוצעים נשללו.

16.  אכן, כפי שהטעים ב"כ המבקשת, בדרך כלל נוטה בית המשפט לאמץ את המלצותיו של שירות המבחן וודאי במקרים בהם בוחר שירות המבחן שלא להמליץ על חלופה. יחד עם זאת קיימים מקרים, אם כי חריגים, בהם יבחר בית המשפט לא לאמץ את המלצתו השלילית של שירות המבחן (להרחבה ראה בש"פ 6626/10 פלוני נ' מדינת ישראל).

17.  המשיב שבפני אמנם מואשם בתקיפת אשתו וילדיו הקטינים ובביצוע מעשה סדום באשתו אך אין להתעלם מן החולשה בראיות ביחס לעבירות אשר בוצעו בילדים, כך שמסוכנותו העיקרית של המשיב הינה ספציפית כלפי המתלוננת (להרחבה לעניין הקשר בין עוצמת הראיות לכאורה לבין טיבה של החלופה המוצעת ראה בשפ 505/13 ג'קי גאוהר נ' מדינת ישראל).

18.  מבלי להקל ראש בעבירות המיוחסות למשיב הרי שלא ניתן להתעלם מכך שהמתלוננת אינה חוששת מן המשיב שכן היא פוקדת את בית המעצר באופן תדיר ואף מפקידה בעבורו כספים בקנטינת הכלא.

19.  זיכויו מן האשמות בגין תקיפת אשתו הראשונה מחזק אף את טענת הסנגורית כי לא ניתן לומר כי מדובר במשיב רצידיוויסט המטיל את חיתתו על נשיו באופן כזה אשר לא ניתן לאיין את מסוכנותו.